איך ננוע אל מציאות טובה יותר, זולה ונקייה יותר?

אי-אפשר להמעיט בהשפעה החיובית של תנועה מהירה יותר, זולה יותר ונקייה יותר, על כלל הציבור בישראל. וכמו שהגודש התחבורתי כיום פוגע יותר באוכלוסיות מסויימות - מעמד הביניים שגר בשולי גוש-דן, תושבי הפריפריה הגיאוגרפית, מי שחיים במנותק ממערכות הסעת-המונים, ועוד - כך ל'ננוע' וליישום היוזמות המוצעות בה, יכולה להיות השפעה חיובית גדולה יותר על אותם אנשים שסובלים היום יותר.

הטכנולוגיה יכולה לסייע בהשגת יעדים לאומיים, אך גם בהגדלת הפעריים החברתיים. הטמעה של אפשרויות התחבורה העתידיות רק באזור המרכז, למשל, תגדיל את הפער מהפריפריה. לעומת זאת, השקעה וסבסוד תחבורה שיתופית דווקא באזורי-קצה גיאוגרפיים - יכולה להביא לשוויון-הזדמנויות אמיתי.

יוזמות 'ננוע' פותחו כדי לקדם מיצוי מיטבי של אפשרויות התחבורה העתידיות - אבל ההצלחה תימדד בסופו של דבר ביעדים לאומיים.

הפחתת טביעת הרגל האקולוגית והתייעלות אנרגטית

סיכונים העלולים לפרוץ

  • בהעדר מדיניות מתאימה ישנו סיכון לעליה בכמות הרכבים - מעידוד תחבורה אוטונומית אישית, והוזלת הנסיעות הפרטיות.

  • אי יעילות הנסועה, בשל פשטות הנסיעה הבודדת.

  • אי יעילות גם בשירות המסחרי, בשל רכבים אוטונומיים מסחריים המעבירים חבילות בודדות למזמיני קניות אונליין, ומגדילים את הגודש.

  • יותר נסיעות ויותר נסועה בזול עלולים לגרום ליותר רכבים המונעים בדלק, ולאו דווקא בחשמל.

פוטנציאל המחכה להתממש

כבר במעבר לרכבים חשמליים, ועוד לכלי תחבורה מקושרים ושיתופיים וכמובן בעידן האוטונומי, יש לנו הזדמנות להפחתת צריכת האנרגיה מתחבורה, לצמצם את פליטות הפחמן מהתחבורה במיוחד אם נעבור למקורות ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים.

  • הפחתת צריכת האנרגיה ופליטות מתחבורה ע"י הפחתת הנסועה באמצעות שיתופיות וקישוריות.

  • ייצור אנרגיה לתחבורה בתחנות-כח יעילות ולא במנועי הרכבים תוך שימוש בדלקים מזהמים פחות או במקורות אנרגיה מתחדשים.

  • שימוש ברכבים חשמליים כאמצעי אגירה לאנרגיה חשמלית.

שיפור איכות החיים בערים והפחתת מספר הנפגעים מתאונות דרכים

סיכונים העלולים לפרוץ

  • סיכון בהתפשרות על בטחון הולכי רגל במדרכות - מול תחבורה זעירה ואמצעים משלימים אחרים באותם הנתיבים.

  • פגיעה בבריאות בשל התמריץ לשימוש בנסיעה זולה על חשבון הליכתיות.

  • עליית מפלס הקרינה במרחב הציבורי במעבר לרכבים חשמליים ועמדות טעינה.

  • עליה בכמות הרכבים בעיר ותשתיות טעינה - בשל המחיר הנמוך של הכלים החשמליים בכל הגדלים.

  • פגיעה בפרטיות התושבים והמבקרים בשל רישות העיר במצלמות וחיישנים ומעקב אחרי תנועות - המותקנים בשם יעילות התנועה והקישוריות.

פוטנציאל המחכה להתממש

אפשרויות התחבורה העתידיות משפרות משמעותית את איכות החיים בערים:

נפתחת בפנינו הזדמנות נדירה לפתח יותר מרחב ציבורי: פארקים, מדרחובים, מסלולי מיקרו מוביליטי, רחובות נעימים ותוססים ועוד.

לראשונה שיפור איכות המרחב אינה עומדת בניגוד לצורך לצופף את הערים. נוכל לבנות מבנים יעילים יותר תוך הפחתת התלות באילוצי חניה.

אחד היתרונות הגדולים במעבר לתחבורה חשמלית והיא הפחתת הרעש ושיפור איכות האויר במרכזי האוכלוסייה. לשימוש בתחבורה שיתופית שהיא גם אוטונומית- פוטנציאל עצום בהפחתה של מספר תאונות הדרכים.

  • ככל שיגבר השימוש בתחבורה (שיתופית) אוטונומית העומדת בסנדרטים מחמירים של בטיחות- יש היתכנות להפחתת תאונות הדרכים

  • הפחתת הרכב הפרטי מרחיבה את המרחב הציבורי על חשבון שטחים לתשתיות לתנועה וחניה.

  • שיפור איכות התכנון במבנים ללא חניה.

  • ציפוף הערים ללא פגיעה ברווחה של שטחי ציבור פתוחים ובנויים.

  • הוצאת פליטות מזהמות מהערים באמצעות הרכבים החשמליים.

  • הפחתת מפלס הרעש בערים במעבר למנועים חשמליים שקטים.

מריפריה = הפיכת המרחק ליתרון,
צמצום אי שוויון בין קבוצות חברתיות,
וחיזוק צמיחה כלכלית מקיימת.

סיכונים העלולים לפרוץ

  • עלול להתרחש מעבר מתחבורה ציבורית של המונים לתחבורה ציבורית של קהילות. קהילות חזקות יוכלו להפעיל יותר רכבים מקהילות חלשות, ולשמר את הפער ביניהן.

  • המשך שימוש ברכבים מונעי דלק במקביל לעליה בנסועה זולה מרחוק - עלול להגדיל את הזיהום.

  • עדיין- יתרון לגודל ולמרכזיות: שירותי תנועה חכמים ויעילים היכן שיש ביקוש רב וכח קניה גבוה. הפער עלול להישמר, כאשר במרכז גוש-דן תמיד יפעלו שירותים חכמים ואפקטיביים יותר.

פוטנציאל המחכה להתממש

קיצור זמני הנסיעה ממרחקים גיאוגרפיים יכולה לצמצם ואף לבטל את הגדרת 'הפריפריה' הגיאוגרפית. מתן תמריצים נכון והשקעה באוכלוסיות מנותקות יותר, יכולה לצמצם משמעותית גם את הפער בהזדמנויות החברתיות והכלכליות. כאשר מקום המגורים פחות קובע את הסיכוי לעבודה עם הכנסה גבוהה, וכאשר ניתן תיעדוף דווקא לאזורים מוחלשים כלכלית - התחבורה הופכת ממכשיר להגדלת הפערים, לאמצעי להגדרה מחודשת של מציאות כלכלית-חברתית

יישום יוזמות 'ננוע' יכולה לסייע ב:

  • הפחתת הגודש בדרכים וקיצור כללי של זמני נסיעה, תוך דגש על הפריפריה הגיאוגרפית, של גוש דן ושל המדינה כולה.

  • שיפור המענה לביקושים לתעסוקה וללימודים מכל מקום, בכל מקום.

  • הוזלת שינוע סחורות ומשלוחים - גם אל עסקים ותעשייה רחוקים.

  • נגישות טובה יותר למקומות עבודה גם מאזורים מרוחקים וזולים יותר למגורים.

  • מיצוי 'חכמת ההמונים' של התחבורה תאפשר שיפור אפשרויות הנגישות לקהילות מרוחקות ומוחלשות באופן ממוקד.

הורדת יוקר המחייה לכולם ובמקביל, שיפור הפיריון

סיכונים העלולים לפרוץ

  • עליה בכמות הרכבים (זולים ובהמשך אוטונומיים) - עידוד אחזקת יותר רכבים על ידי אנשים פרטיים או חברות מסחריות גם עבור נוסעים ללא רישיון (לדוג' ילדים וקמעונאים המשלחים סחורה)

  • הסתגרות בקהילות שיפעילו תחבורה ציבורית-פרטית רק בשירות המגזרים והקהילות שלהם – תחבורה מופרדת לחרדים, יישובים עם תחבורה ייעודית לתושבים, מקומות עבודה ועוד.

  • התפשרות על בטחון הנוסעים ורמת השירות תמורה מחיר נמוך וזמן הגעה טוב

  • שימוש לא הולם ברכבי התחבורה האוטונומית ומאחורי הזכוכית הכהה – ממסיבות שתיה, ממכר סמים ועוד.

פוטנציאל המחכה להתממש

ההוצאה על תחבורה היא השלישית בגודלה למשפחה, לאחר דיור וחינוך. יש לנו הזדמנות להפחית את התלות ברכב הפרטי ואת ההוצאות לתחבורה הנגזרות מכך, תוך הוזלת השירות בתחבורה ציבורית.

אם נפעל נכון, ונשלב את כלל 'משני המשחק' המוצעים, נוכל גם להוזיל את עלות הדיור תוך ייעול השימוש בקרקע - דרך צמצום שטחי החניה ואחזקתם.

השינוי התחבורתי יהיה מנוף לשיפור התעסוקה וההכנסות מנגישות טובה יותר למקומות עבודה וחיסכון זמן-הדרך, כך שבמקביל יגדל הפיריון בכלל המשק.

אפשרויות התחבורה העתידיות יכולות לאפשר לנו:

  • 'נסיעות לצרכי עבודה' קצרות, יעילות וזולות יותר - יותר זמן גם לבית וגם לעבודה.

  • הפחתת התלות ברכב פרטי ובתשלומים לרכישתו ולאחזקתו.

  • הוזלת הנסיעה בתח"צ ואמצעים שיתופיים תוך שיפור השירות.

  • דיור זול יותר- בבניה ללא עלות הקמה ואחזקה של חניות.

  • אפשרויות חדשות למענה תחבורתי אפקטיבי לקהילות מרוחקות/אזורי פיזור אוכלוסייה.

  • הוזלת העברת סחורות ומשלוחים בכל המדינה, ובפרט גם לאזורים מרוחקים, או שאינם אזורי ביקוש.