תחבורת העתיד מאופיינת בהטמעת תפיסת ה"ניידות כשירות", אשר מסתכלת על הצורך של אנשים לנוע במרחב כאל שירות שצריך לספק, ולא כשאלה של בעלות.

אחת האפשריות המרכזיות והמעניינות ביותר הנגזרות מהתנאים החדשים של התחבורה, היא המקום המרכזי שנסיעות שיתופיות תופסות ובכך, טשטוש האבחנה המסורתית בין "תחבורה פרטית" לבין "תחבורה ציבורית".

שירותים מגוונים של נסיעות שיתופיות יוכלו לספק נגישות אמינה ויעילה שיהיו להם מאפיינים "פרטיים" הן באופי השירות (למשל מדלת לדלת) והן בהפעלה ובבעלות (שירות פרטי).

בה בעת, שירותים ייחשבו כ"ציבוריים" אם יישמר בהם 'מקדם מילוי' מתאים, מסגרת מפוקחת למחירים, סף שירות מינימאלי לכל תושב ועוד.

יש להדגיש כי השימוש בתחבורה שיתופית לא בא לייתר את התחבורה הציבורית המסורתית, אשר תמשיך לתפקד כמערכת אמינה להסעת המונים, בצירים שבהם יש ביקושים גדולים וקשיחים לנסיעות.

על מנת להכיל שינוי זה, על הרגולציה לערוך מספר שינויים והתאמות ולייצר את מערך הסדרים שיאפשר תפעול מיטבי שלוקח בחשבון את טובת הציבור בכללותו:

• יש לכתוב קוד אתי לתחבורה חכמה שיקבע מהם כללי המשחק שיש להחיל על היחסים בין הנוסעים, החברות המפעילות, בעלי הרכבים והרגולציה.

• יש להסדיר את הרישיון להפעלת שירות נסיעות שיתופי ולקבוע אמות מידה לניהול התנועה החכמה.

• יש לתכנן תוכניות ממשלתיות אשר יתמכו בהקמת שירותי נסיעות שיתופיים בפריפריה ובמעבר לאמצעי תחבורה משותפים, כבר עכשיו.

כדי שהתמונה תשתנה, יש לקדם את יוזמות המדיניות הבאות: