לב המטרופולין מאופיין בצפיפות גבוהה, בגודש תחבורתי: בנסיעות רבות למרחקים קצרים בתוך המרחב וגם . בנסיעות בין-עירוניות מהפרברים או ערים אחרות ובחזרה, רוב  שעות ביממה.

למרות שלב המטרופולין הוא גם האזור המרושת בצורה המיטבית ביותר בתחבורה ציבורית מסורתית - הוא גם שסובל הכי הרבה מהפקקים והעומס.

לכן, קיים צורך הולך וגובר ביצירת פתרונות תחבורתיים נוספים: תחבורה שיתופית, מקושרת (ואוטונומית), יכולה לאפשר תנועה יעילה, מרווחת, חסכונית וסביבתית יותר, ולשפר לאין-ערוך את רווחת התושבים.

איך יראה שירות הנסיעות השיתופיות בעיר הגדולה: תחבורה ציבורית מגוונת ואינטנסיבית, כאשר הטכנולוגיה מאפשרת ניצולת גבוהה ומינימום נסיעות ריקות; צי רכבים גדול בקיבולת משתנה על רשת צירי ביקוש צפופים; מסלולים קצרים ויעילים; שירות איכותי ותחרות לרכב הפרטי; רישות עם כלי-רכב זעירים ועם רכבות; רווחיות גבוהה וסובסידיה נמוכה.

מה יקדם את אפשרויות התחבורה העתידיות במרכזי הערים הגדולות? מה יהפוך אותם לאטרקטיביים יותר? הנה היוזמות המרכזיות של 'ננוע' שיכולות לסייע בכך