ככל ששירותי התחבורה החדשים יהפכו שכיחים כך עלולה להיפגע יעילותם של שירותי תחבורה ציבורית מסורתיים ושל הסדרי תנועה קיימים.

מקרים בהם השירות החדש יהיה יעיל יותר- החלפת שירות ציבורי מסורתי בחדש תהיה מבורכת. לעומת זאת, כאשר, לדוגמא, שירות שיתופי עם קיבולת קטנה יותר מאוטובוסים מתחרים בקווים מסורתיים במקרים בהם

לדוגמא, קווי אוטובוס בצירים שיש בהם ביקושים גבוהים לנסיעות נדרשת התערבות תכנונית.

פיתוח אמות-מידה מעודכנות לניהול תנועה יאפשר לתעדף את התנועה בעידן התחבורה החכמה, ואת דרכי הפעולה המיטביות לשילובם של אמצעי תחבורה חדשים עם המסורתיים.

אמות המידה יאפשרו להסדיר עקרונות אשר יתנו פיתרון, בין היתר, למתן עדיפות לשימוש בתשתיות, תמחור דינמי, הגבלת תנועה ועוד/

זאת, על מנת לייצר תחבורה יעילה והוגנת יותר ולהתמודד עם 'כשלי שוק' אפשריים של מערך התחבורה הציבורית-פרטית-שיתופית לצד הציבורית.

אמות המידה יתייחסו אל ההיבטים הבאים:

• העדפת נסיעות עם מספר נוסעים רב יותר ברכב, כולל בין אמצעים שונים תחבורה ציבורית-פרטית-שיתופית ותחבורה ציבורית מסורתית.

• צמצום התחרות בין נסיעות קצרות במיקרו מוביליטי והליכה לבין נסיעות ממנועות.ניהול יעיל של עצירות לשם העלאה או הורדה של נוסעים, בייחוד באזורי גודש.

• ניהול יעיל של טעינה ופריקה של סחורות.

• קדימות לרכבים בתפקיד- רכבי חירום, רכבי שירות וכדומה..

• אפשרויות לניהול קדימות לנסיעות למטרות מסוימות כגון נסיעות לבתי חולים, נסיעות של כוננים רפואיים, הסעות של ילדים לבית הספר וכדומה..

• קדימות בנסיעות לאוכלוסיות מסוימות. לדוגמא, בעלי מוגבלויות.

בנוסף לאלו, תינתן גמישות לרשות המקומית לקביעה של מדיניות עירונית התואמת את צרכיה בתחום זה. מדיניות זו תוטמע בתיאום הדיגיטלי למידע תחבורתי ובתנאים לקבלת רישיון להסדרת שירותי נסיעות שיתופיים.

מזעור קריאה <<