המעבר לתחבורה החכמה מתקרב, וישנן עדין שאלות שנותרו ללא מענה: מי יהיה רשאי להפעיל את שירותי הנסיעות השיתופיים והאוטונומיים? כיצד ייקבעו תעריפי הנסיעה? ומהם כללי ההפעלה הנדרשים מהרכבים החכמים?

המסגרת הרגולטורית הקיימת כיום, מסדירה באופן ברור מי יכול להפעיל קווי תחבורה ציבורית בישראל ומהם התנאים להפעלה. כלל אלו מפורטים בתהליך סדור של קבלת "רישיון קו" המחייב את המפעילים להתחייב למסלול קבוע, תחנות עצירה, לוחות זמנים, תדירות ועוד קריטריונים קשיחים רבים שאינם רלוונטיים לאפשרויות התחבורה העתידיות, ובפרט לתחבורה השיתופית.

תהליך רישוי ואסדרה של שירותי הנסיעות השיתופיים מובא כהצעה על מנת לדאוג ששירותי התחבורה של העתיד יתנהלו בהתאם לאינטרס הציבורי.

מצד אחד, יש להסדיר את הפעילות של מפעילי התחבורה באופן שלא יפגעו בציבור הרחב (למשל - לחייב מענה גם לקריאות שאינן "משתלמות"), ומנגד, יש לגבש מסגרת גמישה ככל הניתן, כך שתוכל להתאים לצרכים המשתנים ולפעול בדינמיות מירבית.

מאמצי הרישוי והאסדרה של שירותי הנסיעות המשותפים יכללו את  את המרכיבים הבאים:

• זהות מפעילי שירות הנסיעות השיתופי;

• מגבלות, אפשרויות והסדרי התשלומים בגין שימוש בשירות;

• קביעת אזורי השירות ואפשרות לשינויים בזמן אמת;

• זכויות הנוסעים המשתמשים בשירות;

• כללים לתיעדוף או סירוב לקריאות;

• אמות מידה למקדמי מילוי;

• כללים לבטיחות ונוחות הנוסעים, בפרט כללים להסעות ילדים, קשישים ושינוע סחורות;

• סטנדרטים לאיסוף ושיתוף במידע לצורך שמירה על הפרטיות;

• סמכויות האכיפה הנדרשות.

מזעור קריאה <<